חינוך ביתי
כישורי חיים
ברוכים הבאים
לאתר
א-ב בחינוך ביתי

קבע כדף הבית

א-ב בחינוך ביתי דף הבית

חינוך וכסף א-ב בחינוך ביתי

א-ב  בחינוך ביתי - כתבו אלינו

חינוך ביתי חגים ומועדים לשמחהמה זה חינוך ביתי?מדריך חינוך ביתיאיך לומדים בחינוך ביתיצורות וצבעים חינוך ביתידפי צביעה מכוניות רכבות מטוסיםיצירה ילדים יוצרים קטנטנים הגיל הרך א-ב בחינוך ביתיילדים חינוך ביתיא-ב  בחינוך ביתי דף הבית לייף מרקט יריד קניות  שופינג משפחתי

חזון א-ב בחינוך ביתי

ניווט ויזואלי באתר: מח ימני שמע ישראל בובות צביעה ויצירה חזון חינוך ביתי פניה להורים חינוך ביתי דע זכויותך בחינוך כישורי חיים lifeschooling

שופיניג א-ב לייף מרקט


התחברות לחברים


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


תאריך ושעה
 

דף הבית >> משרד החינוך - המונופול בקריסה >> מכון דחף סקר | פרפ' יונה הספינה טובעת, ועדת חקירה ממלכתית
 
Google

 

על הסקר המלא מכון דחף לעיתון תל אביב מתאריך 01.09.2006

66%  מתושבי מדינת ישראל אינם מרוצים | מיואשים ממערכת החינוך
78% טוענים טוענים שקיימת אלימות בבית הספר.
67%  הצהירו שהם מעדיפים בתי ספר פרטים.  [32% ממלכתי| 67% פרטי| 1% לא השיב]
75% טוענים שהמשרד מחנך לערכים במידה מעטה
71% מאוכזבים מאי הכנה ראויה לקראת עולם ההי-טק.
57% טוענים שרמת המורים נמוכה
*
ממצאי סקר שערך מכון דחף ברשות ד"ר מינה צמח בתאריך 27.08.2006
עבור עיתון כל הנגב | ידיעות אחרונות
פרופסור יוסי יונה
- הספינה טובעת  |  הקמת ועדת חקירה ממלכתית למערכת החינוך בישראל.
מערכת קול הנגב 28.08.2006 פרופסור יונה, מרצה במחלקה לחינוך באונברסיטת בן גוריון, עמית
מחקר בכיר במכון ון ליר, בתגובה
לסקר שערך מכון דחף ברשות ד"ר מינה צמח
פרופ' יונה הינו מרצה במחלקה לחינוך של אוניברסיטת בן גוריון, ועמית מחקר בכיר במכון ון  ליר.
הציטוט להלן מתוך עיתון תל אביב 01.09.2006
..."לו הציבור הישראלי היה מתייחס לכשלים של מערכת החינוך באופן דומה, הוא היה דורש גם במקרה זה להקים ועדת חקירה ממלכתית. לו לוועדה זו היו שיניים היא לא היתה מסתפקת בניסוח המלצות לתיקון המצב, אלא היתה ממליצה לערוף ראשים רבים. אבל אל חשש. הציבור הישראלי לא ידרוש להקים ועדה לחקר כשלון מערכת החינוך, והאחראים לכישלון ימשיכו לשאת את ראשיהם בגאון.
אין כמו הסקר המונח מולנו כדי להצביע על הפער בין דעתו השלילית של הציבור על תפקוד מערכת החינוך לבין אוזלת ידו הפוליטית. אנו למדים כי רובו של הציבור גורס שאין הממשלה מציבה את החינוך במקום הראוי בסדר עדיפויותיה ושהיא אינה משקיעה מספיק בחינוך.
אנו למדים עוד כי רובו של הציבור חושב שאין בית הספר מכין את תלמידיו כראוי להתמודדות עם העולם הטכנולוגי המתקדם ושהחינוך לערכים בו לקוי. מהממצאים גם עולה כי רוב הציבור מאמין שהתשתית הפיזית של בית הספר היא בלתי הולמת ושצפיפות התלמידים בכיתות גדולה מדי.
תשובותיהם של הנסקרים מצביעות, לעניות דעתי, על קריאה נכונה של תחלואי מערכת החינוך. נדמה שאין הציבור נזקק לדוחות מלומדים ומעמיקים כדי לגבש דעה מוצקה ומדויקת על ההידרדרות שחלה במערכת החינוך בישראל בעשורים האחרונים. הסיבה המרכזית להידרדרות ברורה: בעקבות מהלכי ההפרטה של ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים, מערכת החינוך בארץ הולכת ומתגבשת כמערכת של מדינות עולם שלישי.
*
היא מתפצלת כיום לשתי תתי מערכות: זו האליטיסטית -  המשרתת ילדים להורים אמידים, וזו הבינונית -  המשרתת ילדים של הורים פחות אמידים. אך בעוד שהתשובות של הנסקרים מלמדות על מודעות מחודדת למציאות זו, עמדתם ביחס לדרך שיש לאמץ כדי לשנותה מעוררת אכזבה עמוקה.
למרות מודעותם, הם אינם מטילים על ממשלות ישראל את האחריות למציאות זו. כאשר נשאלים הנסקרים לאן היו מעדיפים לשלוח את ילדיהם, לבית ספר ממלכתי או לבית ספר פרטי, רובם השיבו שהיו שולחים אותם לבית ספר פרטי. מענה זה מלמד על אחת מהשתיים: או שהציבור אינו מאמין ביכולתו לאלץ את נבחריו להציב את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי, או שאינו מאמין כי זו חובתה של המדינה להבטיח חינוך הולם לכלל התלמידים.
וכך, במקום לנהל מאבק ציבורי המחייב את המדינה לקבל אחריות על מערכת חינוך ממלכתית המבטיחה חינוך איכותי ושוויוני, ההורים משלימים עם הפרטתה ומקווים למצוא מסגרות חלופיות לילדיהם. בכך הם מבקשים להיחלץ מבעוד מועד מהספינה הטובעת, אך אינם יודעים שבמקרים אלה מספר הניצולים יהיה קטן."

פרופסור יונה בראיון עתידני 2005 מעריב:
לעומת החזון הפסטורלי שמציבה תירוש, מאמין פרופ' יוסי יונה מהחוג לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון כי מערכת החינוך תהיה בעוד כחמש שנים שוויונית פחות, סובלנית ורב-תרבותית פחות, תעסוק פחות בלימוד מעמיק, ורק בתחום אחד תרשום סוג של "יותר" – מעמד המורה רק ילך ויישחק.

"לא משנה כל כך אם דוח דוברת ייושם במלואו או רק בחלקו, בעוד חמש שנים נראה קיצוץ בהוצאה הציבורית של המדינה על החינוך, והטלת אחריות הולכת וגדלה על הרשויות המקומיות ועל ההורים‭,"‬ אומר פרופ' יונה. "משרד החינוך לא יכול, ואולי לא רוצה, לאכוף מדיניות שוויונית, וכבר היום רואים זאת בתשלומי ההורים, כאשר כל בית ספר מרשה לעצמו לדרוש סכומים גבוהים פי כמה מהסכומים המותרים, ואין כמעט שום אכיפה או סנקציות נגדו‭."‬

במקביל, מעריך פרופ' יונה, יגדלו הפערים הכלכליים והחברתיים במציאות שמחוץ לבית הספר. "התוצאה תהיה שבית הספר יוכל הרבה פחות להבטיח שוויון ולצמצם פערים בין הקבוצות השונות‭."‬

בשנים האחרונות מקדמים ראשי משרד החינוך במרץ את מדיניות הסטנדרטים – קביעת רף של ציפיות מהתלמידים ומהמורים במגוון של מקצועות ופעילויות. מבחינתו של פרופ' יונה, מדובר בביטוי לדגש הניתן ל"תשומות מדידות" כמו בחינות בגרות, מבחני מיצ"ב, מבחני ‭100"‬ המושגים‭,"‬ מבחני  קריאה בכיתה ב' ועוד. "בכל פעם ששמים דגש על התשומות האלה, מספר המקצועות קטן והולך, והמגוון הרב-תרבותי נפגע. בישראל יש חזרה לתפיסת כור ההיתוך המדגישה את אחידות התכנים, ונותנת פחות מקום לשונות‭."‬

לדעת פרופ' יונה, הדגש שמעניק משרד החינוך לקידום ההישגים הכמותיים יביא גם ליצירת תלמיד בעל אישיות חד-ממדית. "במשחק הכוחות הנוכחי שמנהלות לבנת ותירוש, החוויה הלימודית חשובה פחות ממינהל עסקים ותקשורת‭,"‬ הוא אומר. "לכן הלימודים יהיו מעמיקים פחות. הבוגר העתידי של בית הספר יהיה רדוד וחד-ממדי‭."‬

גם באשר למעמד המורה, הכיוון העתידי, על פי פרופ' יונה, ברור: "כאשר האחריות נקבעת על פי סמכות חיצונית (כמו מבחני הבגרות) ולא פנימית (למשל הערכה בית ספרית‭,(‬ האוטונומיה שהמורה יוכל להפעיל ולממש נפגעת במידה רבה. המשמעות היא שחיקה מתמדת במעמד המורה."

איך מתקדמים מכאן:
פרופסור יונה קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך למרות זאת הוא מביע תרעומת על ההפרטה
ואנחנו? אנחנו רוצים מגה-הפרטה קרי שלא ניפול מהפח אל הפחת ושלא נגיע למצב שבו המוסד עם כל הליקויים שלו יעבור כמקשה אחת למוסד פרטי
.
67% הורים רוצים חינוך פרטי? בבקשה חינם:

המדינה משלמת  כיום 90%-100% מתקציב החינוך הציבורי למימון החינוך הפרטי בישראל.
אך נסו לחפש בגוגל ו/או באתר משרד החינוך את המילים "חינוך פרטי". לכאורה, ורק לכאורה אין מונח כזה...
א-ב בחינוך ביתי, מביא בדף הבית לראשונה את המידע הזה בסגנון דע את זכויותך בחינוך.
אותו חלק נכבד של  67% מהציבור, אשר שואף לחינוך פרטי, אינו צריך לצאת מהבית כדי להפגין בכיכר העיר, אינו זקוק לועדה  נוספת אשר תעלה מליוני שח אשר תצביע בעוד כמה חודשים/שנים על הכשלים שדגמה הגברת מינה צמח,  שהרי ההורים יודעים היטב, מה מצב המערכת ללא כל צורך בועדות נוספות, שלא יהיו שונות  מועדת דוברת. הציבור גם אינו זקוק לעריפת ראשים, כי מימלא אין ראשים לערוף, כל שנתים יש במשרד הזה שר חינוך חדש ומי שמנהל היום את המערכת אלה אנשי המנגון ללא יד מכוונת.
*
אותם 67% מכלל ההורים, צריכים בלילה לפני "נשיקת לילה טוב", להסתכל היטב על הילד שלהם ולשאול:  האם אנו באמת עושים את הטוב ביותר עבורו? מבחינה חוקית, הדרך סלולה להורים כבר היום לבחור  ולקבל חינוך במוסד פרטי או חינוך ביתי. בית המשפט המנהלי ובית המשפט העליון, צימצמו כמעט לאפס את זכות משרד החינוך להטיל וטו על בית ספר פרטי. בג"צ קבע שמתקציב משרד החינוך יהיה מימון בשיעור  90-100% מתקציב מוסד ציבורי למוסד מוכר בלתי רשמי שזה המונח המשפטי הבלתי נהיר לציבור לחינוך הפרטי. מכאן, שכל הורה יכול לבחור בחינוך פרטי ואסור למשרד  החינוך לחסום את ההורה מלבחור חינוך פרטי, קל וחומר חינוך ביתי.

Go Back  Print  Send Page
תנאי הגלישה באתר א-ב בחינוך ביתי מחייבים  אתיקת האתר  
האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי, רפואי, פסיכולוגי ו/או אחר, ואינו מחליף התייעצות.
כל הזכויות שמורות ליפה גל 2006-2012 ©

http://www.ab-lifeschooling.com/  

 הפוך לעמוד הבית

הוספה למועדפים

[חזור למעלה]

lifeschooling  א-ב בחינוך ביתי |  "כל אדם כשיר לזכויות ולחובות מרגע היוולדו ועד ליום מותו" 

 


לייבסיטי - בניית אתרים