חינוך ביתי
כישורי חיים
ברוכים הבאים
לאתר
א-ב בחינוך ביתי

קבע כדף הבית

א-ב בחינוך ביתי דף הבית

חינוך וכסף א-ב בחינוך ביתי

א-ב  בחינוך ביתי - כתבו אלינו

חינוך ביתי חגים ומועדים לשמחהמה זה חינוך ביתי?מדריך חינוך ביתיאיך לומדים בחינוך ביתיצורות וצבעים חינוך ביתידפי צביעה מכוניות רכבות מטוסיםיצירה ילדים יוצרים קטנטנים הגיל הרך א-ב בחינוך ביתיילדים חינוך ביתיא-ב  בחינוך ביתי דף הבית לייף מרקט יריד קניות  שופינג משפחתי

חזון א-ב בחינוך ביתי

ניווט ויזואלי באתר: מח ימני שמע ישראל בובות צביעה ויצירה חזון חינוך ביתי פניה להורים חינוך ביתי דע זכויותך בחינוך כישורי חיים lifeschooling

שופיניג א-ב לייף מרקט


התחברות לחברים


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


תאריך ושעה
 

דף הבית >> חינוך וכסף הזכות לקניין >> תאוריית החלוקה של רולס
 
Google

 

 ויקיפדיה על רולס ותאורית החלוקה כולל ביקורת על רולס.

מסך הבערות של רולס ומשמעות תיאורית החלוקה 
יוסי זיו מדגים את תאוריית החלוקה של רולס
... ."כעת תארו לעצמכם כי אני המהנדס, גדלתי בבית מבוסס, למדתי בבתי ספר טובים, הורי עזרו לי בלימודים, הן בעצמם, הן על ידי תשלום לתגבור הלימודים, ושלמו עבורי את הלימודים האוניברסיטה. עד סוף הלימודים לא נזקקתי לעבוד. ואכן, הודות לכשרונותי ולמוטיבציה שלי, ובעזרת הורי, הגשמתי את יכולתי והפכתי למהנדס.
לעומת זאת, במפעל ישנו אדם שבא מרקע שונה. הוא גדל בעיירת פיתוח, הוריו לא יכלו לעזור לו משום שהשכלתם לא הייתה גבוהה, וגם לא יכלו לשלוח אותו לתגבור לימודים; בית הספר בו למד לא היה ברמה גבוהה, וגם חסרו בו מורים – למשל, לא היה מורה למתמטיקה כי המורה לביולוגיה "הוסב" להוראת מתמטיקה,  הוא היה ילד בעל פוטנציאל ומוטיבציה, אך כל אלה, על רקע תנאי חייו, אפשרו לו למצות ולו חלק מן הפוטנציאל שלו,
לכן לא יכול היה ללכת לאוניברסיטה ולהגשים את חלומו ולהפוך למהנדס. לפיכך, במקרה כזה, שבו לא היה קיים שוויון הזדמנויות הוגן, לא בהכרח נסכים כי הפיצוי המיוחד למהנדס הוא מוצדק. אותו פועל יחוש שזה לא הוגן, משום שהוא עצמו יכול היה, לו הייתה לו הזדמנות, להוכיח את המוטיבציה שלו  ולממש את כשרונותיו , אז יתכן כי הוא היה המהנדס שפיתח את ההמצאה, ולא אני. במקרה זה לא מדובר בקנאה "סתם" שהיא כאמור בלתי רציונלית, אלא על התקוממות נגד עוול, אי צדק חברתי. 
יתר על כן, אם אני המהנדס, התקבלתי למפעל על יד מה שקרוי "פרוטקציה", בשעה שמועמדים אחרים לא זכו שמועמדותם תיבחן, ויתכן כי הם מתאימים אף יותר ממני , גם מקרה כזה פוגע בעקרונות ההגינות, וגם במקרה זה יתכן שהגדלת משכורתי בצורה משמעותית איננו מוצדק.
מכל הדברים הללו יוצא, אם כן, כי יציאה ממצב של שוויון כלכלי חברתי אל מצב של אי שוויון יכול להיות מוצדק; והוא מוצדק רק אם הוא יביא לתועלת כולם, ובמיוחד לאנשים המצויים במעמד הכלכלי חברתי הנמוך ביותר. והתנאי הנוסף הוא שמדובר בחברה בה שורר שוויון הזדמנויות הוגן כשהמשרות והעמדות הציבוריות פתוחות לכל. אי שוויון כלכלי חברתי הוא מוצדק רק אם הוא מביא תועלת לכל ובמיוחד לתועלת למעמד הנחות בחברה. ותלוי בשוויון הזדמנויות הוגן בקבלת משרות ומעמד בחברה."..,.

על כסף וחינוך ראה גם:
גוטווין:  "ההפרטה מתבצעת לא כמדיניות, אלא כתוצאה מהקיצוצים המתמשכים בתקציב החינוך שמביאים לירידה ברמת השירות, כך שהורים בעלי יכולת משלמים כדי להשלים את הפער, וכך מה שהיה פעם חינוך אפור הוא כבר חלק אינטגרלי מהמערכת", הוא מסביר. "כל בתי הספר הייחודיים שקמו בשנים האחרונות, בתי הספר לטבע, לאמנויות, לדמוקרטיה, הם בעצם בתי ספר מופרטים שנותנים חינוך טוב יותר לקבוצות שיכולות לשלם, וילדי הקבוצות האחרות מקבלים חינוך רע שמכשיר אותם להיות מקבלי שכר מינימום בעתיד.
אלה רמאויות של מעמד הביניים"

מהתאוריה למעשה:
מה משפיע על בחירת מקצוע לחיים? סיפור הביצה והתרנגולת

מחקר ד"ר שלמה גנץ מהאוניברסיטה העברית                מירב לוי 10.10.2006 Nfc
בעלי מעמד כלכלי גבוה
נוטים יותר לבחור משפטים ורפואה , סטודנטים מרקע כלכלי נמוך בוחרים ללמוד מחשבים, הנדסה או כלכלה

המעמד הכלכלי-חברתי של הסטודנט בישראל משפיע בבואו לבחור מסלול לימודים במוסדות להשכלה גבוהה. ממצאי מחקר חדש שערך  מגלים, כי בעלי מעמד הכלכלי-חברתי גבוה נוטים יותר לבחור בתחומי משפטים ורפואה, ובעלי מעמד הכלכלי-חברתי נמוך בוחרים בהנדסה, מחשבים, כלכלה ומינהל עסקים. מהמחקר עולה עוד, כי הגרים בפריפריה לומדים תחומים שבהם הכניסה לשוק העבודה מהירה יותר, גם אם המעמד האישי שלהם גבוה. המחקר נערך בשנים 1997-1998 וכלל מדגם של 1,538 סטודנטים, המייצגים את התפלגות הסטודנטים לפי סוגי מוסדות לימוד ותחומי לימוד. ממצאי המחקר מגלים עוד כי נשים וגברים בעלי הישגים לימודיים גבוהים בוחרים ללמוד באוניברסיטאות, בעיקר ביוקרתיות העברית, תל אביב, טכניון, ונבדלים אך במעט בבחירת תחומי הלימוד. לעומתם, בעלי הישגים נמוכים נוטים יותר ללמוד במכללות, אולם נבדלים בבחירת תחומי הלימוד, כאשר הגברים נוטים יותר ללמוד תחומים הנחשבים "גבריים" - הנדסה, מחשבים ובמידה מסוימת ניהול, ונשים מעדיפות יותר תחומים הנחשבים "נשיים" - חינוך, מדעי הרוח.

 
הארות א-ב בחינוך ביתי: המחקר התפרסם באוקטובר 2006 אולם מתייחס לשנים 97-98 בעוד שהחל משנת 2000 נכנסו כח חדש לזירת הלימודים, המכללות המקצועיות בתחומי ראיית חשבון, משפטים, מנהל עסקים.

                                                                                                           

צדק חלוקתי בישראל מנחם מאוטנר
משנות השלושים ועד לסוף שנות השבעים נשלטו היישוב היהודי בא"י ואח"כ האוכלוסייה היהודית בא"י ע"י ההגמוניה של תנועת העבודה, הגמוניה זו הושתתה על שליטה במוסדות המרכזיים של היישוב במדינה.הגמוניה זו החלה לשקוע כבר בשנות החמישים והתמוטטה סופית ב 1977 יום המהפך הפוליטי שבו זכה הליכוד בשילטון והמערך נהפכה למפלגת אופוזיציה. כור ההיתוך שהפעילה ההגמוניה של תנועת העבודה היה מכוון להביא לידי יצירתו של אדם יהודי חדש אנטי תזה ליהודי הגלותי המזרח-אירופאי.  התמוטטות ההגמוניה פתחה את הפתח לתחילת העידן של רב תרבותיות בישראל וישראלים רבים החלו לתפוס את ישראל כמדינה שקבוצות תרבותיות שונות חיות בה.

ההגמוניה של תנועת העבודה כונה בישראל שיטה חברתית סוציאל דמוקרטית, אשר הייתה מושתתת על מעורבות נרחבת של המדינה בכלכלה ובחברה, על חוסר האמון בשוק , על כינונה של מדינת רווחה שחתרה להבטיח לכל אזרחי המדינה מינימום של תנאי מחייה הולמים בתחומי ההכנסה חינוך ודיור. עם זאת במשך כל שנות המדינה ועד היום הופלו האזרחים הערבים והבדואים באופן עמוק ושיטתי מבחינת הדאגה של המדינה לרווחתם. וגם בתוך הקבוצה היהודית עצמה התקיימו פערים משמעותיים בין הקבוצות. בשנות השמונים והתשעים חל כרסום בסוציאל דמוקרטיה הישראלית:

השוק ולא המדינה הוא שנמצא כאמצעי יעיל לפיתוח המדינה והחברה. * המדינה והאיגודים המקצועיים נחלשו והמעבידים התחזקו בהתאם גם העובדים נחלשו והמעבידים התחזקו. * הואצו מאוד תהליכי ההפרטה של נכסי המדינה, משקלו של המגזר הפרטי גדל ומשקלו של המגזר הציבורי קטן. * נוצרו שתי קבוצות של אזרחים: היו אזרחים שהצליחו להשתלב בשוק והיו אלו שכישוריהם האישיים אפשרו להם למקם את עצמם בשולי השוק והם נזקקו לתמיכת המדינה. * גדלו מאוד הפערים בין העשירים לעניים. * גדל שיעורם של העניים באוכלוסייה.

שני התהליכים המרכזיים, הפיכתה של ישראל למדינה רב תרבותית והכרסום בסוציאל-דמוקרטיה הישראלית היו קשורים זה בזה: במקביל לאובדן החתירה לאחדות תרבותית, אבדה החתירה לסולידיות חברתית, השוק החל תופס יותר ויותר את מקום המדינה כמקור להקצאתם של משאבים לאזרחי המדינה.
*
התקיימה מידה לא מעטה של חפיפה בין מיקומו של אדם בקבוצה תרבותית מסויימת לבין מיקומו בעשירונים המודדים רמת הכנסה, רווחה והשכלה. ערבים,מזרחים וחרדים נמצאו בעשירונים הנמוכים של ההכנסה בעוד שיהודים אשכנזים חילוניים נמצאו תמיד בעשירונים הגבוהים של ההכנסה.
*
החפיפה בין מיקומו התרבותי של אדם לבין מיקומו החברתי כלכלי בישראל של שנות השמונים והתשעים, באה לידי ביטוי גם בתכניו של השיח הציבורי שהתנהל באותה תקופה בישראל.

תנאי הגלישה באתר א-ב בחינוך ביתי מחייבים  אתיקת האתר  
האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי, רפואי, פסיכולוגי ו/או אחר, ואינו מחליף התייעצות.
כל הזכויות שמורות ליפה גל 2006-2012 ©

http://www.ab-lifeschooling.com/  

 הפוך לעמוד הבית

הוספה למועדפים

[חזור למעלה]

lifeschooling  א-ב בחינוך ביתי |  "כל אדם כשיר לזכויות ולחובות מרגע היוולדו ועד ליום מותו" 

 


לייבסיטי - בניית אתרים