חינוך ביתי
כישורי חיים
ברוכים הבאים
לאתר
א-ב בחינוך ביתי

קבע כדף הבית

א-ב בחינוך ביתי דף הבית

חינוך וכסף א-ב בחינוך ביתי

א-ב  בחינוך ביתי - כתבו אלינו

חינוך ביתי חגים ומועדים לשמחהמה זה חינוך ביתי?מדריך חינוך ביתיאיך לומדים בחינוך ביתיצורות וצבעים חינוך ביתידפי צביעה מכוניות רכבות מטוסיםיצירה ילדים יוצרים קטנטנים הגיל הרך א-ב בחינוך ביתיילדים חינוך ביתיא-ב  בחינוך ביתי דף הבית לייף מרקט יריד קניות  שופינג משפחתי

חזון א-ב בחינוך ביתי

ניווט ויזואלי באתר: מח ימני שמע ישראל בובות צביעה ויצירה חזון חינוך ביתי פניה להורים חינוך ביתי דע זכויותך בחינוך כישורי חיים lifeschooling

שופיניג א-ב לייף מרקט


התחברות לחברים


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


תאריך ושעה
 

דף הבית >> חינוך פרטי בישראל >> חינוך פרטי בישראל
 

 

חינוך פרטי בישראל
מעקב מהעלאת חזון א-ב בחינוך ביתי לאוויר.

רקע היסטורי לחינוך הפרטי 
החינוך הפרטי הישראל נמצא תחת ההגדרה:  מוסד מוכר לא רישמי.
סקירה מלאה ראה:
מרכז המחקר בכנסת, איילת ברק-מדינה, הוגש לח"כ יולי תמיר אפריל 2003
סקירה היסטורית הקמתם של בתי-ספר ייחודיים והפיקוח עליהם
בסוף שנות ה-70. רשויות והורים ביקשו לנצל את הזכות המעוגנת בחוק החינוך הממלכתי, התשי"ג–1953, שלפיה רוב של 75% מההורים בבית-ספר לפחות יכולים לקבוע רבע מתוכנית הלימודים. בתי-ספר אלו היו בעיקר בעלי אופי אידאולוגי
למשל בית-הספר "גבעת גונן" ברוח ערכי תנועת העבודה בית-הספר המסורתי של 'תל"י' תגבור לימודי יהדות, וזכו לתמיכת משרד החינוך, שכן הוא ראה בקיומם פתח לפלורליזם ערכי. אחר כך הוקמו ביוזמתם של הורים, של רשויות חינוך מקומיות ושל גופים אחרים בתי-ספר ייחודים על-אזוריים, בעלי אופי ותוכן ייחודי, למשל בתי-ספר פתוחים, אנתרופוסופיים ודמוקרטיים.
מראשית שנות ה-80 אפשר להבחין בתופעה הולכת ומתפשטת במערכת החינוך בישראל יוזמות של רשויות, של יחידים ושל קבוצות להקים מסגרות לימוד ייחודיות באזור המגורים או הרישום ובמסגרות על-אזוריות, שנועדו לאפשר לתלמידים ללמוד בביה"ס מחוץ לאזורי הרישום שלהם.  המקור ליוזמות אלו הוא החיפוש אחר מסגרות חינוך שיתאימו לערכים ולתפיסות של נוקטי היוזמה, וברשויות מקומיות, להקים בתחומיהן מערכת חינוך בעלת אפשרויות חינוך מגוונות ככל האפשר.

הדילמות:
מחד החברה נענית לציפיות ההורים למימוש זכותם להשתתף בחינוך ילדיהם זכות המעוגנת בחוק;  מנגד חשש לפיצול ולבידול בחברה, בעיקר בין מעמדות שונים, ובהקשר הישראלי  פגיעה בתפיסת האינטגרציה כערך חינוכי.

מערכת החינוך מפוצלת למגזרים יהודי, ערבי, ממ"ד, חרדי, בדואי,דרוזי,צ'רקסי
ולתת-מגזרים בעלי תפיסות ערכיות וסגנונות חיים שונים :
רשת "מעיין החינוך התורני" במגזר החרדי.
בתי-ספר בעלי תכנים ייחודיים בתי-ספר לאמנויות, לטבע ולמדעים וכדומה
בתי-ספר בעלי אופי פדגוגי-ערכי בתי-ספר דמוקרטיים,
בתי-ספר של 'תל"י', 'נוע"ם', אנתרופוסופיים וכדומה
בתי-ספר בעלי  אופי תרבותי-אתני למשל של עמותת
"קדמה" ושל עמותת 'מופ"ת'.
בד בבד עם התפתחות בתי-ספר בעלי ייחוד שאפשר לבחור בהם גם מחוץ לאזור של בית-הספר, החל להתפתח בעידוד משרד החינוך רעיון האוטונומיה החינוכית של בתי-הספר. המרכיב המרכזי של תפיסה זו הוא עידוד בתי-ספר לאפיין את עצמם על-ידי הגדרת "האני מאמין החינוכי" שלהם ותרגומו לתוכניות לימוד בית-ספריות, להערכה בית-ספרית ולארגון ולניהול בית-ספרי. מגמות אלו, שאפיינו בתי-ספר אזוריים, התפתחו בחלקן לרשתות ברמה הארצית של
בתי-ספר ניסוייים, בתי-ספר בניהול עצמי  בתי-ספר קהילתיים.ברמת חטיבות הביניים, מדובר בכיתות על-אזוריות  ממוקדות: ספורט, מחול, תקשורת ואמנויות.
היקף בתי-הספר הייחודים
צוות לבדיקת הייחודיות הבית-ספרית בראשות גנית וינשטיין (להלן: ועדת ויינשטיין), הגיש במרס 2002 דוח על בתי-הספר ייחודיים למשרד החינוך. הצוות ניסה לערוך מיפוי של  בתי-הספר הייחודיים במערכת החינוך. מדוח הצוות עולה כי אין לדעת את מספרם המדויק של בתי-הספר הייחודיים בארץ. ניסיונות לאמוד את מספר בתי-ספר הייחודיים נעשים בלי הרף, אבל משרד החינוך מתקשה לתת תשובות עקיבות. גורמים שונים במשרד נותנים תשובות שונות: יש בהם הכוללים בתשובותיהם את המוכר שאינו רשמי ויש שאינם כוללים אותו, יש הכוללים רק את בתי-הספר החדשים, ויש המנסים לתת מידע גם על ותיקים. הוועדה העריכה כי ברוב הערים יש כחמישה בתי-ספר ייחודיים על-אזוריים בחינוך הממלכתי, בלי לכלול בתי-הספר שבפיקוח האגף הבכיר לחינוך מוכר שאינו רשמי. כמו כן, במועצות אזוריות יש פחות בתי-ספר ייחודיים.
המנגנונים העיקריים להקמת בתי-הספר הייחודיים
מבדיקת הצוות לבדיקת ייחודיות בית-ספרית עולה כי למערכת החינוך אין כלים ברורים וחד-משמעיים להתמודד עם תופעת בתי-הספר הייחודיים.  במערכת החינוך כמה מערכות שונות של בתי-ספר שבאופיים הם ייחודיים אזוריים ארציים או מקומיים, או ייחודיים על-אזוריים. כמה מבתי-הספר הייחודיים העל-אזוריים, בהם אלה של רשת 'תל"י', פועלים במסגרת החינוך הממלכתי. במסגרת החינוך הממ"ד פועלות מערכות של 'נוע"ם' ושל חב"ד. רשתות אחרות פועלות בפיקוחו של האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי, והוא מטפל גם בכמה רשתות חינוך. רשתות אלו נוסדו במקורן בעבור אוכלוסיות של חרדים. הן התפתחו במהלך השנים ונעשו כתובת גם לאוכלוסיות אחרות.  
שני המנגנונים העיקריים המטפלים בפונים לשם הקמה של בית-ספר ייחודי הן "הוועדה לבתי-ספר על-אזוריים", והאגף הבכיר לחינוך מוכר שאינו רשמי. כמה מקבוצות ההורים הופנו ל"ועדה לבתי-ספר ייחודיים על-אזוריים", הפועלת במסגרת החינוך הממלכתי והממ"ד, שאמור להיות ביתם הטבעי. קבוצות אחרות הופנו לאגף הבכיר לחינוך מוכר שאינו רשמי, אושרו בו ופועלות בחסותו. במקור הוקם האגף ככתובת לבתי-ספר לאוכלוסייה החרדית כדי לקרבה לחינוך הממלכתי, אולם הוא נעשה כתובת גם לבתי-ספר אשר לא רצו אישור או לא קיבלו אישור לפעול בפיקוח ממלכתי.חלק מהבקשות להקמת חטיבות ביניים חדשות אכן הגיעו  לוועדה וחלק אחר הופנה לאגפים שונים במשרד (למשל של בתי-הספר "קשת", "כנף" ו"ערד"). חלק מבתי-ספר שהגיעו לוועדה ונדחו בה הופנו לעתים בדרך לא רשמית לאגף לחינוך מוכר שאינו רשמי.  אחרים, מסיבות שאינן ברורות, לא הגיעו כלל לוועדה והופנו במישרין לאגף לחינוך המוכר שאינו  רשמי כדי שתיבדק זכאותם להיכלל במסגרת המוכר שאינו רשמי.   
המשמעות היא שבפועל התפתחו שלושה מסלולים נוספים לוועדה:

המסלול הראשון – בתי-ספר חדשים המגיעים לוועדה של העל-אזוריים, נדחים בה ומגיעים לאישור לאגף לחינוך מוכר שאינו רשמי. המסלול השני – בתי-ספר חדשים פונים במישרין לאגף לחינוך מוכר שאינו רשמי ומטופלים בו; המסלול השלישי – בתי-ספר שעדיין נתונים בדיון מצורפים רשמית לבית-ספר אחר באזור, כ"שלוחה" שלו. אין לבית-הספר הנותן חסות כל סמכות בנוגע לנעשה בבית-הספר מקבל החסות (למשל בית-הספר הדמוקרטי בהדסים).

ההבחנה בין  המסלולים שעוברים בתי-ספר חדשים על-אזוריים אינה ברורה. 
לא ברור מי מופנה או צריך להיות מופנה לאיזה גוף, מאילו סיבות הוא מופנה, ועל-פי אילו פרמטרים נדונה בקשתו.  בדיקת שאלה זו במשרד החינוך העלתה שהנושא שנוי במחלוקת. לפי גרסה אחת, לוועדת העל-אזוריים מגיעים רק מקרים שהפנתה הרשות. לפי גרסה זו, כל מי שהרשות לא הפנתה יופנו במישרין לאגף לחינוך מוכר שאינו רשמי וייענו על-פי הפרמטרים של האגף. לפי גרסה אחרת, לוועדת העל-אזוריים מגיעות גם בקשות של קבוצות יזמים, לאו דווקא דרך הרשות.

נוסף על כך, ברשויות רבות פועלים בתי-ספר על-אזוריים שלא הופנו לוועדה לבתי-ספר על-אזוריים. סיבה לתופעה זו היא סעיף בתקנות חוק לימוד חובה (רישום) המאפשר לרשויות להחליט על אזור רישום שיש בו יותר מבית-ספר אחד. הרשות יכולה לכלול יותר מבית-ספר אחד באזור רישום אחד.  הרשות גם יכולה לאפשר לתושבי האזור לבחור באחד מבתי-הספר שבאזור (במקרים כאלה הרשות נזקקת לאישור מנהל המחוז, הנתפס כאישור פורמלי בלבד). התוצאה היא שכל בתי-הספר באזור אחד הם בתי-ספר על-אזוריים, או רק כמה מהם – על-פי החלטת הרשות. 

השפעת הקמתם של בתי-ספר ייחודיים על שילוב ואינטגרציה

מחקרים שנעשו בארץ מלמדים כי בתי-הספר העל-אזוריים נוטים לקלוט שיעור גבוה של תלמידים ממשפחות מבוססות למדי, ובבתי-ספר מסוימים גם שיעור גבוה של תלמידים בעלי כישורים. שיעורם של התלמידים בני השכבות החלשות בבתי-ספר אלו משתנה מבית-ספר לבית-ספר על-פי אופיו, מקומו ומדיניות קבלת התלמידים שלו. בהקשר זה מצא מחקר של חושן, שלהב וקאופר (1994) כי הביקוש לבתי-ספר ייחודיים גדול גם בקרב אוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שכן קבוצות אלו מודעות לקיומם של בתי-הספר הייחודיים ולחופש לבחור בהם.

שי כנעני בחן בתי-ספר בחינוך הממלכתי והממ"ד כדי לאפיין את בתי-הספר היסודיים הייחודיים בירושלים. ממצאיו מבחינים בין שני סוגים של בתי-ספר ייחודיים במערכת החינוך בירושלים: "בתי-ספר על-אזוריים עירוניים", המאופיינים באוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי גבוה, המתגוררת ברחבי העיר, ובמרחק רב מבית-הספר; "בתי-ספר על-אזוריים שכונתיים", המשרתים אוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר, הגרה קרוב יותר לבית-הספר, ולרוב התלמידים המגיעים אליה שייכים לאזורים מובחנים. בשני המקרים אפשר לראות בבתי-הספר העל-אזוריים מכשיר להיבדלות חברתית: בתי-הספר העל-אזוריים העירוניים כמו בתי-ספר "בית וגן", "עמותת אדם" ו'תל"י' שבפיקוח הממלכתי, ובתי-הספר "דרור", "חורב" ו"עוזיאל" ("דוגמא") שבחינוך הממ"ד, הם "עיר מקלט" מפני האינטגרציה החברתית; בתי-הספר העל-אזוריים השכונתיים, בעיקר בתי-הספר הממלכתיים-דתיים "נועם לבנים", "נועם לבנות", "אהבת ישראל", 'חב"ד לבנות', 'חב"ד עיר גנים' ו"מורשה", משמשים להיבדלות על רקע אידאולוגי, והם משרתים קבוצות הורים בעלי תפיסת עולם דתית אורתודוכסית.

חשוב לציין כי אף-על-פי שבעקבות המלצת ועדת קשתי התחייב משרד החינוך לבחון כל בית-ספר ייחודי אחת לשלוש שנים כדי לוודא שהוא מממש את מדיניות האינטגרציה, מאז פרסום הדוח בשנת 1991 לא נעשו פעולות לבדיקת בתי-ספר ייחודים. משרד החינוך לא אכף מעולם את האיסור למיין תלמידים במעבר מגן הילדים לכיתה א' ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה. 

 
שרת החינוך מערכת החינוך הציבורי מתפרקת 
צפו בנאום שרת החינוך, הפרופ' יולי תמיר
שרת החינוך פרופסור יולי תמיר : "אנסה למנוע פתיחת עוד בתי ספר פרטיים 28/08/06 הארץ – מאת יולי חרומצ'נקו."
" 200 בקשות לפתיחת בתי"ס בתשלום הוגשו באחרונה, ומשרד החינוך החליט להיאבק בתופעה. אם לא נעצור את התהליך, בעוד עשור לא יהיה חינוך ציבורי, אמרה תמיר, מדובר בבתי ספר אליטיסטיים וסלקטביים, ורק מי שמסוגל לשלם אלפי שקלים מתקבל אליהם. תמיר מתכוונת לקדם חוק שימנע פתיחת בתי ספר פרטיים חדשים." תמר טרבלסי חדד ידיעות אחרונות: 28.08.06
החינוך הפרטי מוסווה בחינוך הישראלי בחוסר גילוי נאות של משרד החינוך
כגוף ציבורי מנהלי, "אין לה לרשות אלא מה שניתן לה מתוקף חוק." בישראל, הלכות היוצאות מפתחו של בית המשפט העליון הן כחוק, ולמרות זאת, אנו עדים לכך שמשרד החינוך מנסה לבצע מניפולציות על החינוך הפרטי: כבוד השופט גרוניס בפסק הדין עתיד, מצטט את כבוד השופט שמגר מבית המשפט העליון כהלכה, וקובע, שגם אם רמתו הפדגוגית של ביה"ס אינה "ראויה" בעיני משרד החינוך, הבחירה ושיקול הדעת של ההורים, גובר על שיקולי משרד החינוך.
*
בג"צ 4363/00 ועד פוריה עילית ע"י היו"ר נגד שר החינוך, קבעה כבוד השופטת  פרוקצ'יה:
"זכותו של אדם לבחור לילדו מוסד חינוכי פרטי, חלופי למסגרת הממלכתית, הוכרה בארץ ובעולם, במשפט הבינלאומי ובמשפט הפנימי כאחד".
*
חוק לימוד חובה 1949 מאפשר להורים לרשום את הילדים שלהם למוסדות חינוך שאינם שייכים לזרם הרישמי שהוגדרו: "מוכר שאינו רשמי", ההגדרה מתבצעת באמצעות הליך ביורוקרטי הנתון לכאורה לשק"ד של השר,בכפוף כמובן למשפט המנהלי והציבורי ולתקדימי בתי המשפט. דוגמאות למוסדות כאלה: 
רשת החינוך העצמאי השייכת לאגודת ישראל , מעיין החינוך התורני ש"ס, ביה"ס דמוקרטי בלב השרון,
ביה"ס ראלי עברי בחיפה, ביה"ס אורים ברמת השרון. בתי ספר של עדה, כגון סן-ג'וזף, מוסד מוכר לא רישמי במזרח ירושלים, כל רשימת בתי הספר כעולה מרישום המכון לחינוך דמוקרטי בישראל, בית ספר "קדמה" בשכונת הקטמונים בירושלים; בית הספר היהודי-הערבי ביישוב נווה שלום; בית הספר הדתי-החילוני "קשת" בירושלים; בית הספר "ביאליק" שפעל באזור התחנה המרכזית בתל אביב, בתי הספר לאומנות, בתי הספר לסביבה, בתי ספר חקלאים, בתי ספר בשיטת האנתרופוספיה כמו זומר ברמת גן רשת החינוך "דעת מבינים", "השחר", בית ספר "מיתר" בבית אורן, למשרד החינוך הלכה ולמעשה, אין אחיזה בבתי הספר הפרטים, הם קובעים לעצמם את תוכניות הלימוד, מגייסים בעצמם את המורים, גובים כספים מהורים, ומקבלים ממשרד החינוך תקציב בגובה 90% באישרור בג"צ, המפתח שמשרד החינוך בנה למימון החינוך הפרטי הינו תלוי- שעות לימודים בפועל,  הכפיפות שלו נמצאת באגף חריג הנקרא: "אגף החינוך המוכר שאינו רישמי במשרד החינוך", רשתות כגון כחינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני מקבלים תקציב לפי שעות תקן לתלמיד.
כדי לאתר את כל המוסדות הפרטים הקיימים היום בשוק זו משימה,
וע"פ דיוני הכנסת, משרד החינוך גופו אינו מסוגל לספק את התשובות כמה מוסדות יש, מי הם ועוד, מנוע חיפוש פנימי במשרד החינוך יכול לשפוך אור על חלק מהנתונים אם רושמים בו את מילות הקסם, מוסדות פטור ו/או מוכר שאינו רישמי למשל: תוצאות לחיפוש במנוע המשרד:  סוג פיקוח: אחר מעמד משפטי: פטור  מגזר: יהודי  שלב חינוך: כל שלבי החינוך,  נמצאו 195 מוסדות.

א-ב בחינוך ביתי:
האפליה בין החינוך הציבורי לחינוך הפרטי נובעת מטעות יסוד בניתוק תקציב החינוך מלקוח הקצה: הילד. חינוך חינם נועד לילד ולא למנגנון. ברגע שמבינים שמימון החינוך נועד לילד ולא לצורת ההתארגנות שבה הוא לומד: על משרד החינוך להעביר 100% מתקציב החינוך הציבורי פר ילד לחינוך הפרטי במקום 90% היום.
*
הד"ר אביעד כהן, היועץ המשפטי של רשת "מיתרים" - המסייעת ל"קשת" ולבתי ספר פלורליסטיים בירושלים, במודיעין וברעננה: "להחלטת הוועדה משמעות כללית יותר, הנוגעת לכל קבוצות ההורים המפעילות או מתכננות
בתי ספר פרטיים. ההחלטה קובעת שמשרד החינוך לא יכול להמשיך לנהוג כפי שעשה עד כה עד עכשיו המגמה היתה לפסול כל בקשה על הסף. הוועדה קבעה שצריך סיבה ממש טובה למנוע מהורים את הזכות לקבוע היכן לחנך את ילדיהם".
*
גוטווין:  "ההפרטה מתבצעת לא כמדיניות, אלא כתוצאה מהקיצוצים המתמשכים בתקציב החינוך שמביאים לירידה ברמת השירות, כך שהורים בעלי יכולת משלמים כדי להשלים את הפער, וכך מה שהיה פעם חינוך אפור הוא כבר חלק אינטגרלי מהמערכת", הוא מסביר"
"כל בתי הספר הייחודיים שקמו בשנים האחרונות, בתי הספר לטבע, לאמנויות, לדמוקרטיה,הם בעצם בתי ספר מופרטים שנותנים חינוך טוב יותר לקבוצות שיכולות לשלם, וילדי הקבוצות האחרות מקבלים חינוך רע שמכשיר אותם להיות מקבלי שכר מינימום בעתיד. אלה רמאויות של מעמד הביניים"
*
פרופ' איכילוב מרצה וחוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב 
 .."מסגרות חינוך לא-רשמיות לסוגיהן..מדובר, למעשה, במסגרות חינוך סקטורליות,פרטיות ומעין-פרטיות, הקיימות במגזר ההתיישבותי, העירוני, בחינוך הדתי והחרדי, בהתיישבות שמעבר לקו הירוק, במגזר הערבי, ובקרב עולים מברית המועצות לשעבר. ברוב המקרים מדובר במוסדות חינוך סלקטיביים ואליטיסטיים המהווים פתח מילוט מהאינטגרציה ומספקים שירותי חינוך אטרקטיביים לתלמידים מרבדים חברתיים מבוססים, שהוריהם מממנים חלק זניח מעלות חינוך ילדיהם. אין זה מפליא, לפיכך, שחברי כנסת המייצגים מגזרים אלה נזעקו לתמוך בשוד הקופה הציבורית לצורך הגדלת המימון, השערורייתי גם במתכונתו הנוכחית, של החינוך הפרטי. התוצאות החברתיות של העמקת הסקטורליות בחינוך הן חמורות, ופוגעות בעיקר בשוויון ההזדמנויות לחינוך איכותי לכל. מצד אחד הולכת ומתהווה מערכת חינוך פרטית במימון ציבורי מסיבי המשרתת תלמידים מבוססים, ומנגד נהפכים
מוסדות חינוך ממלכתיים לגטאות לתלמידים בני שכבות חברתיות חלשות."
*
מי שהיה ועודו חוד החנית בנושא בתי הספר הפרטים, הינו הכט יעקב האיש והאגדה,אדם שסיפור החיים שלו מגולל את אטימות ונוקשות מערכת החינוך [ולהזכיר האיש עוד זכה להיות בתור הבינים של החינוך קרי תקופה רגועה במערכת החינוך א-ב], אשר פצעה את נפשו כילד בדרך קשה ויהירה כולל ביצוע כליאת שווא בשרותים "שיחשוב" על התנהגותו מה שמהווה היום בחוק העונשין תקיפת קטין בידי אחראי.
יעקב הכט מצליח בבגרותו להתרומם כעוף חול, להשלים בזמן קצר באונברסיטת באר שבע בלי תעודת בגרות תואר ראשון ולהקים רשת מפוארת של בתי ספר דמוקרטים בארץ ובעולם, המערכות שלו צומחות ומשגשגות חרף היתדות שמנגנון משרד החינוך מנסה להכניס לגלגלים השועטים קדימה, למותר לציין שמערכת המשפט הושיטה יד ענקית ומחבקת לבתי הספר הדמוקרטים פעם אחר פעם, המשרד דורש סגירת בתי הספר בית המשפט אינו מאשר למשרד סגירת בתי הספר.
*
הפרת זכות חוקתית ראויה לפיצוי מכח דיני פקודת הנזיקין יהשלום כפר-סבא
צפה כ- HTML
"בשנים אלה ניתנו פסקי דין המכירים בזכות ההורים לקיים חינוך פרטי בתוך המערכת הממלכתית כאילו זה דבר מובן מאליו" (עמ' 500), בפסקי הדין נכללו אמירות ברוח הפסיקה ...בפסק דין מנומק להפליא מחודש אוגסט 2006 סוקר בית המשפט השלום בכפר סבא בעקבות הגשת בג"צ כנגד משרד החינוך את תולדות האינטגרציה בחינוך בישראל ואת הסטיה שביצע בית המשפט העליון מהלכות טרם הרפורמה בחינוך שחרתה את האינטגרציה על דגלה.כבוד השופטת ריבי צוק מחייבת את משרד החינוך והרשות המקומית לשלם לזוג הורים אתיופים פיצוי כספי עקב הפליית בנם בחינוך וקובע שגם הפרת זכות חוקתית ראויה לפיצוי מכח דיני פקודת הנזיקין (נוסח חדש). "מכל הנימוקים שפורטו בפסק דין זה הפרו כל אחד מהנתבעים, כלפי כל אחד מהתובעים, הן את איסור ההפליה הקבוע בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד והן את איסור ההפליה הקבוע בסעיף 3 לחוק איסור הפליה, ובכך עוולו התובעים, כלפי הנתבעים, הן בעוולה של הפרת חובה חקוקה והן בעוולה המעוגנת במישרין בחוק איסור הפליה. "
------------------------
ויש גם חינוך פרטי מכורח מימון: יולי חרומצ'נקו, הארץ
תושב ירושלים לא שולח את בתו בת ה-15 לביה"ס כבר שנה, לאחר שלא הצליח למצוא מוסד ממלכתי-דתי לבנות שלא דורש אלפי שקלים, באחד הבקרים השבוע קיבל נעם עזרא, תושב ירושלים, שיחת טלפון מהמשטרה. "אתה מוזמן לחקירה", הודיע לו השוטר התורן. כשתהה מה פשעו נענה, במבוכת מה, שמדובר בעבירה על "חוק חינוך חובה חינם". עזרא התייצב לחקירה מגובה במסמכים רבים ולדבריו, זכה ליחס אמפתי מהחוקר, שאף רמז לו שהתיק נגדו ייסגר עקב חוסר עניין של המשטרה בו. 
 
*
הכל עניין של כסף כך היה בשנת 2001 טרם החלת בג"צ יולי 2006
תקצוב מוסדות חינוך לפני התערבות בג"צ אשר אישרר 100% למוסד מוכר 90% למוסד מוכר שאינו רישמי
בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים המשתייכים לרשת החינוך העצמאי ולמעין החינוך התורני 
על פי חוק יסודות התקציב מתוקצבים המוסדות של הרשתות הנ"ל על פי אותן אמות מידה של החינוך הרשמי תקן לכיתה סל מרכזי וסל לצרכי טיפוח ומטרות חינוכיות אחרות. 
בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים אחרים התקצוב לבית הספר נקבע  על פי מספר התלמידים בבית הספר המרכיבים המשפיעים על עלות התלמיד הם: דרגה וותק של עובדי ההוראה בבית הספר (פרופיל עובדי הוראה). טווח הכיתות בבית הספר. לצורך חישוב העלויות מבחינים ב- 3 סוגים: בית ספר שיש בו כיתות א'-ו' בית ספר שיש בו כיתות א'-ח' בית ספר שיש בו כיתות ז'-ט' לכל בית ספר נקבע מספר שעות תקן, ומספר תלמידים ממוצע לצורך החישוב. נוסחת החישוב היא כדלקמן:A = עלות קבועה לתלמיד עבור שרתים ומזכירים בבית הספר (העלות משתנה בהתאם לטווח הכיתות)B = עלות משתנה לתלמיד עבור שעות ההוראה נקבעת בהתחשב בטווח כיתות בית הספר (מס' שעות וממוצע תלמידים) דרגה וותק של עובדי ההוראה בבית הספר. התקציב המועבר לבית הספר הוא: מס' תלמידים בבית הספר x (B + A) 

מוסדות פטור
התשלום למוסדות הפטור הוא על פי מספר התלמידים בבית הספר כאשר כל תלמיד מקבל סכום קבוע המהווה אחוז מתוך עלות ממוצעת של תלמיד בחינוך היסודי הרשמי. ההסכם האחרון בין משרד החינוך ואיגוד תלמודי התורה (התתי"ם) קובע שהתשלום יעמוד על סך של שישים וחמישה אחוזים (65%) מעלות תלמיד בחינוך הרשמי. החל מנובמבר 2001 הסכום שנקבע הוא שלוש מאות שישים ושבעה שקלים חדשים (367 ¤) לתלמיד לחודש. 

א-ב מעיר:
לאחר בג"צ אשר הציע למחוקק להסדיר את הסוגיה בחוק, אכןהוגשה באוקטובר 2006 הצעת חוק לתיקון סעיף 3א בחוק יסודות התקציב:
תיקון תמיכה במוסדות ציבור  2006
צפה כ- HTML
 ושימו לב להפתעה: לכאורה ללא קשר לבג"צ ולהצעת החוק לעיל, משרד החינוך מודיע במפתיע על ביטולמבחני 100 המושגים בתוכנית הליבה הציר המרכזי בתוכנית הליבה אשר מוגדרת כ "כור היתוך מרוכך", וכל זאת בהודעה לאקונית לעיתונות, אחרי השקעות של אלפי שח באתרי אינטרנט, בספרים, בחיבור סימולציות חידונים ומבחנים...

 

במשרד החינוך לא לומדים מלקחי העבר: 
גם בשנות החמישים המשרד פעל בחוסר שקיפות:
..."ההורים, יוצאי כל הגלויות, לא ידעו מאומה על הזרמים. לא היה להם מושג באיזה זרם לבחור. הם היו נתונים להשפעת המפלגות, שהחלו בניהול תעמולה בקרבם. הורים רבים בחרו בבית-ספר מזרם העובדים - לא מתוך הכרה מעמדית, אלא מתוך החשש שמא יקופחו בלשכת העבודה. בבית-הספר הדתי בחרו משום המסורת בבית, אך גם בשל מניעים כלכליים ותעמולה נגד המורים והמורות של בתי-הספר הלא-דתיים.הוויכוח בנושא זרמי החינוך בקרב העולים במעברות בסוף 1950 וב - 1951 התנהל בעיתונות, בכנסת ואפילו בחוץ-לארץ והביא בסופו של דבר לנפילת הממשלה. בעקבותיה באו בחירות, קמה ממשלה חדשה ונקבע חוק חינוך ממלכתי, באוקטובר 1951."       

רשימת בתי ספר דמוקרטיים בארץ

בעולם:
בית ספר סמרהיל אנגליה
האתר של בית הספר הפתוח המפורסם ביותר בעולם, כנראה גם מין העתיקים שבהם. נוסד ב 1921 באנגליה, ע"י ניל
בית ספר סאדברי ואלי ארה"ב
נחשב לאחד מבתי הספר היותר רדיקליים והמעניינים בעולם. נוסד בשנת 1968 ב מסצ'וסטס, ארה"ב ע"י חנה ודניאל גרינברג
דוגמא
למאבקי הכח של משרד החינוך בהורים ללא הצלחה כמובן של המשרד.

 
משרד החינוך התרבות והספורט
האגף הבכיר לחינוך מוכר שאינו רשמי
 
הודעה לבעלויות
על בתי ספר ועל גני ילדים
בחינוך המוכר שאינו רשמי ובמוסדות הפטור
 
הרינו להודיעכם כי על פי סעיף 3 לחוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט – 1969 "לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו אלא אם יש בידו רישיון לפי החוק ובהתאם לתנאיו ולא יפרסם אדם פתיחת בית ספר אם אין עליו רישיון".
 
פתיחת מוסד חינוך שלא בהתאם לחוק הפיקוח היא עברה פלילית. גופים המעוניינים לקבל רישיון לקראת שנת הלימודים התשס"ח או לחדש רישיון יגישו בקשה למשרד החינוך, האגף הבכיר לחינוך המוכר שאינו רשמי בניין לב-רם, רח' דבורה הנביאה 2, ירושלים
 
לא יאוחר מיום יא' בניסן התשס"ז – 30.3.07
 
העובר על הוראות החוק בדבר חובת הרישיון צפוי למאסר שנה, ומוסד החינוך צפוי לסגירה.
 
בקשות לחידוש רישיון יוגשו על גבי הטופס המיועד לכך המצוי בנספח ה' של נוהלי הרישוי של משרדנו.
בקשות שתתקבלנה לאחר המועד הנקוב לא תידונה לקראת שנת הלימודים התשס"ח.
 
פרטים:
בתי ספר – בטל' 02-5602938
גני ילדים – בטל' 02-5602933-4
 
על הבקשות שתוגשנה עד יום יא' בניסן התשס"ז, 30.03.07, לעמוד בנהלים של משרדנו.
נוהלי הרישוי מפורסמים באתר האינטרנט של משרדנו,
 

 

 
 

 

תנאי הגלישה באתר א-ב בחינוך ביתי מחייבים  אתיקת האתר  
האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי, רפואי, פסיכולוגי ו/או אחר, ואינו מחליף התייעצות.
כל הזכויות שמורות ליפה גל 2006-2012 ©

http://www.ab-lifeschooling.com/  

 הפוך לעמוד הבית

הוספה למועדפים

[חזור למעלה]

lifeschooling  א-ב בחינוך ביתי |  "כל אדם כשיר לזכויות ולחובות מרגע היוולדו ועד ליום מותו" 

 


לייבסיטי - בניית אתרים